בן 57, אב לחמישה וסב לארבעה.
למד בישיבה התיכונית "נתיב מאיר" בראשות הרב אריה בינה,
בשנים 1977- 1981 שירת בחטיבת גולני והשתחרר בתפקיד סמ"פ.
לאחר שירותו הצבאי למד בישיבת הר- עציון ('הגוש') אשר באלון שבות בראשות הרב עמיטל זצ"ל והרב ליכטנשטיין יבדל"א.
מוסמך לרבנות ולדיינות.
לימד בישיבות ההסדר בבקעת הירדן ובבית שאן.
בוגר תואר ראשון בחינוך ממכללת "ליפשיץ", כיום כותב תזה לקראת תואר שני בקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
עוסק באימון ובהנחיית קבוצות.
עוסק בהדרכת מורים במקצוע "מחשבת ישראל".
פעיל חברתי למען נפגעי תקיפה מינית.
פרסם מאמרים, ספרים ופרסומים שונים ברשת וכן בנה מתודות וכלים שונים ללמידה.
אני מאמין שכל אדם מגיע לעולם עם תפקיד שה' הטיל עליו, תרומתו הייחודית לתיקון העולם.
תפקידנו כמחנכים הוא לסייע לתלמידנו להיות קשובים לתפקיד הזה ולתת להם כלים להגשים אותו
האפיק המשמעותי דרכו ניתן להתכוונן לתפקיד הוא לימוד תורה מתוך קשב פנימי למה שאני, במקום שבו אני נמצא- מחפש ומוצא בו. אחת הפיסקאות האהובות עליי, המתארות את האני מאמין הזה מובאת בדבריו של רבי נתן, המצוטטים בספר "משיבת נפש" (אות יד):
"כל מי שרוצה לחוס על עצמו ולחשב על תכליתו הנצחי, כל תקנתו שאיך שהוא איך שהוא יהיה בעיני עצמו בכל יום ויום כבריה חדשה ממש, כי באמת נעשה האדם כבריה חדשה בכל יום, שבשביל זה מברכין כל ברכות השחר כמבאר בשולחן ערוך, ועל כן איך שהוא צריך שתהיה העבודה שעוסק בכל יום חדשה אצלו לגמרי, כי כל אחד מישראל עושה כמה מצוות בכל יום ציצית ותפלין וכיוצא, אך העיקר שיראה לישב דעתו בכל יום שזה היום שעומד בו עדין לא היה בעולם וכן לא יהיה עוד היום הזה בעולם. והעבודה להשם יתברך שצריכין בזה היום היא חדשה לגמרי, ורק עליך נפל חובת היום על זה האדם שעומד באותו הדור באותו היום, הוא דיקא צריך לעסק בעבודה זאת ולא מלאך ולא שרף ואפילו נשמות הצדיקים שבגן עדן עליון אינם יכולים להשלים העבודה הזאת. רק "חי חי הוא יודוך כמוני היום" - כמוני היום דיקא, הינו כמו שאני היום באיזה מדרגה פחותה שהוא אף על פי כן מאחר שאני חי אני צריך להודות לך דיקא"...
בשנים האחרונות נעשיתי מודע לתחום הפגיעות המיניות וליכולת החלקית מאד של הסביבה להתמודד עם התופעה הזו. במגזר הדתי והחרדי ההתמודדות עם הנושא לקויה במיוחד, מתוך תפיסת ההתגוננות של המגזרים האלה והחשש שמא חשיפת המציאות המרה תהיה בגדר "חילול השם". לאמיתו של דבר ההפך הוא הנכון. עצימת העיניים המכוונת, הטיוח והשתקת התופעה גורמות לחילול השם הרבה יותר גדול. הבלוג "הרב של הנפגעים" הוא ניסיון לתת מענה רוחני והלכתי לנפגעים הרבים, הנושאים בלבם את סוד הפגיעה מבלי שהם יכולים לחלוק אותו עם החברה. זהו חלק ממגוון פעולות שאני עושה בכדי להציף את התופעה ולקדם את הטיפול בה.
ניתן להשיג אותי ב:
פלאפון: 052-8308146
מייל: udifroman@gmail.com
הזדהות משרד החינוך 
